מיום היותי מודעות לעצמי – ידעתי שאעסוק בתחום האסטטיקה. תמיד עסקתי ברישום, ציור, עבודות יד למיניהן ועוד.

במשך רוב שנות בגרותי, הייתי עסוקה בהקמת משפחה, בגידול שני בני, ניהול משק בית ופרנסה.

לפני כעשרים וחמש שנים פרשתי מהעבודה ופניתי לעסוק בתחומי היופי והנוי.

בהכשרתי המקצועית – הנני שוזרת פרחים. תחום נפלא, צבעוני, ריחני...
במשך כחמש שנים עבדתי בחנויות פרחים, באירועים פרטיים תוך סיפוק והנאה.

לפני כ-15 שנים, התחלתי לפסל בנייר. תחום נפלא, אף הוא צבעוני ומאפשר אוסף של חוויות
נהדרות.

לפני כשנתיים, לגמרי במקרה, נגעתי בחומר...נשביתי בקסמו ומאז אני מפסלת כמעט ללא
הפסקה...

השתתפתי בהרבה תערוכות, גם יחיד וגם קבוצתיות, בשני התחומים.
בפיסול, ישנן אפשרויות בלתי מוגבלות להפעלת הדמיון, היצירתיות, שימוש בכל החושים תוך התגרות ביכולות של החומר.
תהליך העבודה מתחיל בגיבוש רעיון, תכנון, רישום, ואז הפסל החדש "קורם עור וגידים" ומתקדם לכלל יצירה מוגמרת.
במהלך עבודתי אני משתמשת בטכניקות שונות, לא תמיד מקובלות, תוך נגיעה במיגוון נושאים, צבעים, העמדות ואמירות...
העבודות ייחודיות בצבעוניותן ובשמחת החיים שבהן וכן בשימת לב לפרטים קטנים ומספרות לעיתים קרובות, את הסיפור שמאחרי...
רוב עבודותי סבות סביב נשים בעלות עוצמה ויחודיות – נשים מתגרות, אוהבות, חושבות, חושפות, נינוחות...
התבוננות בפסלים מעלה תערובת של רגשות הזדהו – יחד עם זאת – תובנה כי האושר אינו תמיד בהישג יד...
אמר מישהו בתגובה באחת התערוכות יחיד שלי "...חיינו אינם אלא אוסף מקרי של רגעי המתנה לרגעי אושר – שיגיעו בוודאות..."